רשומות

בין פרשת ואתחנן לפרשת עקב: על הקשר בין ה-מן ובין התורה

פתיחה: מה בין המן ומקבלי התורה: ר' אליעזר אומר לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן הא כאיזה צד היה אדם יושב ושונה ואינו יודיע מאין יאכל וישתה מאין ילבש ויתכסה הא לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן שנייה להן לאוכלי תרומה: (מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, טז) הקדמה: פרשת ואתחנן- מתן תורה, פרשת עקב- איזכור המן וחסרונותיו וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְ-ה-וָ-ה יִחְיֶה הָאָדָם : (דברים ח,ג) הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ : ( דברים ח,טז) 1.המן נברא עם לוחות הברית- המן היה פתרון זמני במקרה של חטא והלוחות היו עץ החיים במקרה שלא יחטא: עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת , וְאֵלּו הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן , וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחו...

בין פרשת חוקת לפרשת קרח: מה עניינה של פרה אדומה בסדר הפרשיות

פתיחה: מה לפרשת פרה אדומה בפרשה העוסקת בסוף שנת ה-40 לנדודי המדבר? {א} וַיְדַבֵּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:   זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְ-הֹ-וָ-ה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל:(במדבר יט,א-ב) 1.מקצתה נאמרה כבר במרה עוד קודם מתן תורה: וַיִּצְעַק אֶל יְ-הֹ-וָ-ה וַיּוֹרֵהוּ יְ-ה-וָֹ-שה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ(שמות טו,כה) שם שם לו. במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת, ופרה אדומה,   (מ) ודינין (סנהדרין נו:) :(רש"י,שם) 2.כולה נאמרה בהקמת המשכן בר"ח ניסן בשנה השנית שהרי לא יכלו להיכנס למשכן כשהם טמאי מתים: דאמר רבי לוי : שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן , ואותן פרשיות נכתבו במגילות נפרדות מפני שהוצרכו לאותו יום, ואף אחר כך שהשלים משה את התורה, לא היה כותבה כסדר אלא משלים את החסר שבין מגילה ומגילה, ולכן כל התורה נקראת "מגילה ". ואלו הן שמונה הפרשיות...

בין פרשת מטות-מסעי לפרשת דברים: הדיבור והמקום

פתיחה: משה- מאיש מגמגם לנושא נאום בפני העם: איש הדברים 1.משה בתחילת דרכו: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְ-ה-וָ-ה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי:(שמות ד,י) 2.משה בסוף דרכו: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:(דברים א,א) עד שלא זכה משה לתורה כתיב בו, לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל מדבר, שנאמר אלה הדברים אשר דבר משה.(ילקוט שמעוני,פרק ג, קעב) הקדמה: חומש במדבר הסתיים עם 2 עניינים- מעלת וחשיבות הדיבור ומסעות בני ישראל ונפתח בדיוק באותם 2 עניינים- מדרגת הדיבור של משה וסקירת המקומות בהם חטאו   וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְ-הֹ-וָ-ה: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַי-הֹ-וָ-ה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא ...