בין פרשת נשא לפרשת בהעלותך: החלום ושברו
חלק א: מפת הפרשה - בסימן עלייה לארץ ישראל:
0.חמישה עשר נושאים שחלקם לכאורה בלתי קשורים-פרשה אקלקטית ורב נושאית- לכאורהא.העלאת הנרות במנורה - השלמת התפקיד של הכהנים ועוד אמצעי להנכחת הקב"ה איתם במסע והכנה למקדש שהיה נבנה בסמיכות לכניסתם לארץ עם משה - מצווה על הכהנים
2.תיאור המסע:
א.תיאור מהלכי המסע
ה.ויהי בנסוע הארון
3.התוצאות הישירות מן המסע אל הארץ -> נפילות
א7.השלו
מבואר בסוגיא דמשמע ליה כן ממלת בם, דמשמע שבשניהם היה שוה החרון והעונש:(תורה תמימה אות ח)
יציאת מצרים היתה אמורה להסתיים בר"ח אב שהיה אמור להיות חודש הגאולה שכן אילולי חטאו בעגל אזי היה יורד משה בי"ז תמוז,ואחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע כך שבכ"ט בתמוז היו עומדים בשערי א"י ובר"ח אב היו נכנסים לארץ ואז הסדר היה חוזר אל א"ב, הסדר הטבעי והנכון עם הכניסה לארץ ישראל (ע"פ דברי הרב אורי שרקי שליט"א)
1. ציר הקדושה והטהרה: מהפרט אל הכלל
בנשא: העיסוק הוא בתחום הקדושה. הרחקת הטמאים, פרשת הסוטה והנזיר – כולם נועדו להגדיר את הגבולות של הפרט בתוך המחנה. זהו תהליך של "התקדשות" פנימית שמאפשרת לבורא לשכון בתוכם.
בבהעלותך: הקדושה יוצאת אל המעשה. טהרת הלויים (שמתחברת למעמדם בנשא) נעשית כהכנה מיידית למסע. השאלה אינה רק "מי טהור", אלא "איך נשמור על הטהרה תוך כדי תנועה במדבר".
2. תפקיד הכהנים והלויים: ממעמד לעבודה
בנשא: מוצג המעמד. הלויים מוגדרים בתפקידם הטכני (נשיאת המשכן), והכהנים מוגדרים בתפקידם הרוחני (ברכת כהנים ומתנות כהונה). המבנה החברתי-דתי מושלם.
בבהעלותך: המעמד הופך לעבודה בפועל. הלויים מונפים כדי שיוכלו לעבוד, והכהנים (במיוחד אהרון) מקבלים את הציווי להעלות את הנרות – פעולה משלימה לברכת הכהנים שמגמתה אל העם החוצה וזוהי םפעולה של הארה פנימה אל המשכן והמקדש. משלב זה ההנהגה הרוחנית של אהרון ומשפחתו מתחילה לנווט את העם במסע.
3. הקרבת קרבנות: מחנוכת המזבח למציאות החיים
בנשא: קרבנות הנשיאים הם שיא של התנדבות, אחדות והתלהבות בשיא השקט והסדר של המחנה.
בבהעלותך: מתרחשת הירידה לקרקע המציאות. ה"פסח השני" הוא הפתרון לאלו ש"נמנעו" מלהקריב במועד (הקרבה בנסיבות של טומאה). זהו המעבר מהקרבה חגיגית וסטטית (נשיאים) להקרבה אישית שמתמודדת עם כשלי החיים.
4. הדינמיקה של המסע: המעבר מ"סדר" ל"משבר"
הקשר הדרמטי ביותר הוא המעבר בין החלק האחרון של נשא לחלק השני של בהעלותך:
הסדר (נשא): פרשת נשא מסתיימת בחנוכת המזבח ובקול ה' הבוקע מבין הכרובים – שיא של חיבור בין שמיים וארץ.
התנועה (בהעלותך): המסע מתחיל בתרועת חצוצרות ובסדר דגלים מופתי. אולם, ברגע שהעם יוצא לדרך (החלק השלישי בבהעלותך), הסדר מתערער.
הקשר: הטענה המקובלת בפרשנות היא שההכנות הרוחניות והארגוניות ב"נשא" (כולל הלויים, ברכת כהנים וכו') נועדו לתת לעם את הכלים לשרוד את המסע. הנפילות ב"בהעלותך" (תבערה, מתאווים, מרים ואהרון) הן המבחן האמיתי להצלחת הההכנות שנעשו בפרשת נשא.
טבלת סיכום הקשרים:
| נושא | בפרשת נשא (ההכנה) | בפרשת בהעלותך (המימוש/המבחן) |
| לויים | הגדרת תפקיד הנשיאה | טהרה והנפה לצורך העבודה |
| כהונה | ברכת כהנים (שמירה) | הדלקת המנורה (הארה) |
| המסע | השלמת המחנה סביב המשכן | יציאה בפועל (חצוצרות ודגלים) |
| קדושת העם | הרחקת טמאים כהגנה | התמודדות עם נפילות בדרך |
לסיכום: ניתן לראות ב"נשא" את פרשת התשתית – בניית המערכת הדתית, החברתית והרוחנית של ישראל. "בהעלותך" היא פרשת התפקוד – כיצד אותה תשתית עומדת במבחן המציאות, הנדודים, התלונות והחיכוכים האנושיים.
חלק ג: העלאת הנרות-תכונת ההתמדה
1.פרשת המנורה- פרשת בהעלותך היא הפרשה הל"ו בתורה כנגד האור הגנוז שהאיר בעולם 36 שעות, החנוכיה שיש בה 36 נרות( מלבד השמש) ומס' הפעמים בתורה של המילים אור מנורה ונרות:
הסדר הזה היינו סדר בהעלותך הוא סדר הל"ו בתורה הוא על פי מה שכתב הרוק"ח ז"ל ל"ו פעמים נזכר בתורה לשון 'אור' 'מנורה' 'נרות' והוא על פי מה שכתבתי כמה פעמים במאמרי חנוכה ל"ו נרות תיקנו נגד אור הגנוז והוא נגנז בתורה ושימש לאדם הראשון ל"ו שעות והדברים ארוכים ועל כן סדר הזה של אור המנורה הרמוזה לתורה שנגנז בה האור כי טוב(בראשית א ד) הוא הסדר הל"ו ציינתי למשמרת (ליקוטי מהרצ"א, בעל ה'בני יששכר', פרשת בהעלותך)
2.סוד הדלקת המנורה -מה היתרון של הדלקת הנרות ע"פ קרבנות הנשיאים? כח ההתמדה:
בהעלתך. למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, כשלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות:(רש"י,שם)
א.הנשיאים התנדבו בגלוי, פעולת אהרון בהדלקת והטבת הנרות היא בסתר, במשכן פנימה
ב.בקרבנות הנשיאים היו מעורבים רק הם, פעולת אהרון נמשכת על אהרון ועל בניו
ג.קרבנות הנשיאים היו אירוע חד פעמי שנמשך 12 ימים, פעולת אהרון היא אירוע ארוך טווח שנמשך לאורך ימי המשכן( 480 שנה) בית ראשון ובית שני(930 שנה), כ-1400 שנה!
3.רבי עקיבא הולך לפי רושם מעשים רבים ולא לפי מעשה רב רושם:
הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, ובְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה: (אבות ג,טו)
"אחר כך אמר, שהמעלות לא יושגו לפי שעור גודל המעשה, אלא לפי רוב מספר המעשה. וזה, שהמעלות אמנם יושגו בכפול מעשי הטוב פעמים רבות, ובזה יושג הקנין, לא בשיעשה האדם מעשה אחד גדול ממעשי הטוב, שבזה לבדו לא יושג קנין.
משל זה, שהאדם אם יתן למי שראוי אלף דינר, בפעם אחת ולאיש אחד, לא תושג לו מעלת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול, כמו שתושג למי שיתנדב אלף פעמים באלף דינר, ויתן כל דינר מהם על צד הנדיבות, לפי שזה ייכפל על ידו מעשה הנדיבות אלף פעמים, ויושג קנין חזק, וזה פעם אחת בלבד התעוררה הנפש התעוררות גדולה למעשה טוב, ואחר כן פסקה מזה.
וכן בתורה אין שכר מי שפדה אסיר במאה דינר, או נתן צדקה לעני במאה דינר שהיו די מחסורו, כמו מי שפדה עשרה אסירים, או השלים חסרון עשרה עניים, ואפילו בעשרה דינרים. ולזה תקיש. וזה הוא ענין אומרו: לפי רוב המעשה אבל לא על פי המעשה".(פירוש המשנה לרמב"ם,שם)
4.רבי עקיבא נהיה גדול הדור כשראה את כוחה של ההתמדה:
מָה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא?
אָמְרוּ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְּלוּם.
פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר בְּלֹד,
אָמַר: מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ?
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִי אַתָּה קוֹרֵא "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" (איוב יד, יט) – הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר בְּכָל יוֹם.
אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאֶבֶן? אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת מִן הַתּוֹרָה.
הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְּלוּחַ הוּא וּבְנוֹ.
אָחַז רַ' עֲקִיבָא בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ וּבְנוֹ בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ.
כָּתַב לו אָלֶף בֵּית – וּלְמָדָהּ.
אָלֶף תָּיו – וּלְמָדָהּ,
תּוֹרַת כֹּהֲנִים – וּלְמָדָהּ.
הָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלָּמַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
(אבות דרבי נתן, א,ו)
5.הנר- סמל לתכונת ההתמדה
הרגיל בנר- מי שנזהר לשמור על תכונת ההתמדה כמו נר שדולק כל הזמן ועל השאיפה למעלה כמו השלהבת- זוכה שבניו ותלמידיו מושפעים מכך ונעשים תלמידי חכמים (ע"פ הרב בן ציון אלגאזי,ראש מכון צורבא מרבנן)
תגובות
הוסף רשומת תגובה