בין פרשת במדבר לפרשת נשא: הנושאים להשראת שכינה

פתיחה: נ.ש.א- 2 משמעויות הפוכות,הכיצד?

0.המספר החזק: 176

פרשת נשא היא ארוכה מאוד, ולפי מספר הפסוקים - 176 פסוקים! - היא הארוכה ביותר מבין כל הפרשיות. מעניין הדבר שגם המזמור הארוך ביותר בתהלים - מזמור קיט - יש בו 176 פסוקים, וגם המסכת הארוכה במסכתות התלמוד - מסכת 'בבא בתרא' - כוללת 176 דפים (מדהים: 176 זה המספר החזק של מסכת ב"ב, פרק תהילים ופרשת נשא, ערוץ 2000)

1.משמעות שלילית: פיתה,הסית כמו הנחש בג"ע

וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל:(בראשית ג,יג)

השיאני. הטעני, כמו אל ישיא אתכם חזקיהו (דברי הימים-ב לב, טו.): (רש"י)

השיאני. פתני: (אבן עזרא)

2.משמעות חיובית: הרים, הגביה  כמו אברהם המתבקש להתומןם ולהתנשא מעל המציאות ולשאת עיניו אל העתיד

(אבן שושן, ערך נשא)

וַי-הֹ-וָ-ה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: {טו} כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם:(בראשית יג,יד-טו)

הקדמה: למה היה צריך לספור את שבט לוי בנפרד? כדי לבדל אותו מעם ישראל שעתיד לחטא במרגלים

א.נשא- מושג דו משמעי

מִיָּד הָיָה משֶׁה עוֹמֵד תָּמֵהַּ לָמָּה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְנוֹת שִׁבְטוֹ, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם מוֹנֶה אִם לָאו, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא תָּמֵהַּ מִיָּד פֵּרַשׁ לוֹ לָמָּה לֹא צִוָּהוּ לִמְנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר א, מח מט): וַיְדַבֵּר ה' וגו' אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וגו', 

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בַּר אִידֵי, מַה כְּתִיב בְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר (במדבר א, ב): שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹמֵם אֶת רֹאשׁ, גַּדֵּל אֶת רֹאשׁ, לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַקּוֹסְטִינָר סַב רֵישֵׁיהּ דִּפְלַן, כָּךְ נָתַן רֶמֶז, לָמָּה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, שֶׁאִם יִזְכּוּ יַעֲלוּ לִגְדֻלָּה, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מ, יג): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ, 

אִם לֹא יִזְכּוּ, יָמוּתוּ כֻּלָּם, כְּמָה דְּתֵימָא (בראשית מ, יט): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ, 

ב.כמו ההבחנה בין ישראל למצרים ע"י הדם על המזוזות כדי שהמשחית לא יבוא לבתיהם כך שבט לוי נמנה בנפרד כדי לבדלו מעם ישראל שעתיד לחטוא בעגל ולהעינש במיתה ארוכה של 40 שנה

וְהָיָה גָּלוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּמוּתוּ כֻּלָּם בַּמִּדְבָּר וְיִנָּטְלוּ רָאשֵׁיהֶן, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו' בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מוֹנֶה אוֹתָן, אֲבָל לְעַצְמָן מְנֵה אוֹתָן, לָמָּה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִמְנֶה שֵׁבֶט לֵוִי עִם יִשְׂרָאֵל וּמִתְעָרֵב עִמָּהֶם יָבוֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת לַהֲרֹג אֶת יִשְׂרָאֵל וְהַגְּזֵרָה יוֹצֵאת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ אֶלָּא מֵתִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כט): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם, וְהוּא מוֹצֵא לְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְעֹרָב עִמָּהֶם וְהֵם מִתְעָרְבִים עִם יִשְׂרָאֵל לָמוּת, לְפִיכָךְ לֹא מָנָה אוֹתָן עִם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא הִפְרִישָׁם בַּמִּנְיָן, וּלְכָךְ אַף בַּלָּשׁוֹן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל, שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן אֶלָּא (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי.

(במדבר רבה א,יא)

משפחה	תפקיד במשא המשכן	כלי הקודש / החלקים העיקריים	פסוק לתפקיד (למשימה)
קהת	נשיאת כלי הקודש עצמם, לאחר כיסויים על ידי הכהנים	הארון, השולחן, המנורה, המזבחות, וכלי הקודש	“זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים” (במדבר ד:ד)
גרשון	נשיאת יריעות, כיסויים ומסכי המשכן והחצר	יריעות המשכן, האוהל, הכיסויים, קלעי החצר, מסכי הפתחים	“וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְקַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת־מָסַךְ פֶּתַח הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל־הַמִּשְׁכָּן וְעַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב וְאֵת מֵיתָרָיו לְכֹל עֲבֹדָתוֹ” (במדבר ג:כה–כו)
מררי	נשיאת חלקי השלד הכבדים של המשכן	קרשי המשכן, הבריחים, העמודים, האדנים, עמודי החצר	“וְאֵת קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו” (במדבר ד:לא)

חלק א: נושאי הפרשה (לפי סדרם)- כולם על שורש נ.ש.א

1. השלמת מפקד הלויים ותפקידיהם:(נשיאת משפחות גרשון ומררי ותפקידם- נשיאת חלקי המשכן) מפקד גילאי 30–50 של משפחות גרשון ומררי, והגדרת תפקידיהם בנשיאת יריעות המשכן וקרשיו.

2. שילוח טמאים מן המחנה:(תיקון הטומאה שנובעת גם ממידת הגאווה וההתנשאות) הציווי להרחיק צרועים, זבים וטמאי מת אל מחוץ למחנות (מחנה שכינה, לויה וישראל) כדי לשמור על קדושתו.

3. פרשת גזל הגר (אשם גזילות): דיני אדם שגזל מחברו, נשבע לשקר, ולאחר מכן התוודה. אם הנגזל מת ואין לו יורשים (כמו גר), הכסף והחומש עוברים לכוהן, יחד עם איל האשם.

4. מתנות כהונה: קביעה עקרונית שכל תרומה וקדשים שמקריבים בני ישראל שייכים לכוהנים המשרתים.

5. פרשת סוטה:(תיקון חיי הנישואין שעלו על שרטון) תהליך הבירור הרוחני והנס המתרחש כאשר איש מקנא לאשתו והיא נסתרת עם אדם אחר, כדי לגלות אם חטאה או נשארה טהורה.

6. פרשת נזיר:(דיניו של האדם שמבקש להתרומם ולהתנשא ולהתבדל מעל המציאות לזמן מה) דיני אדם המקבל על עצמו קדושה יתרה ומזיר עצמו מיין, מתגלחת ומטומאת מת, והקורבנות שעליו להביא במלאת ימי נזירותו או אם נטמא.

7. ברכת כהנים(נשיאת כפיים): הציווי לאהרון ובניו לברך את עם ישראל בנוסח המשולש: "יברכך", "יאר", "ישם לך שלום".

8. קורבנות הנשיאים: פירוט ממושך של הקורבנות והמתנות שהביאו נשיאי שניים-עשר השבטים במשך תריסר ימי חנוכת המזבח, ותיאור התגלות הדיבור אל משה מבין שני הכרובים בסיום החנוכה.

חלק ב: זרקור קצר על ברכת כהנים:

1.ט"ו תיבות הברכה כנגד השנים המשותפות של ג' האבות:<<<

יברכך ה' וישמרך. 'יברכך ‎‏ וישמרך, ‏ג' תיבות וט"ו אותיות, כנגד  ‏שלשה אבות שראו זה את זה ט"ו שנים, ‏וכנגד זכות אבות וי"ב שבטים. רבינו ‏מהר"א מגרמיזא ז"ל בכ"י. ובמקום אחר ‏כתבתי אני בעניי משם רבינו יהודה החסיד ‏זייל, שבזכות ט"ו שנים שהיו האבות ביחד,‏נתקיימו העולמות. ואפשר לומר, כי כל ברכת ‏כהנים שיש ט"ו תיבות בשלשה פסוקים ‏ייברכך' יאר' 'ישא', הכל בזכות האבות ‏שעבדו את ה' ט"ו שנים במעמד שלשתן, ‏והשלשה פסוקים נגד שלשה אבות, והט"ו ‏תיבות רמז ט"ו שנים שהיו ביחד, ואלים ‏זכותייהו לברך את ישראל.

‏‏(החיד"א, חומת אנך אות ה')

2.מה הקשר בין שנות האבות המשותפים לברכת הכהנים?

א.מצד אחד זה בא ללמד את עוצמת האבות שכל אחד מהם הוא עמוד ברכה בפני עצמו אלא שברכת הכהנים היא מלמעלה למטה והברכה שלהם היא מלמטה למעלה:

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי-הֹ-וָ-ה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל(בראשית כד,א)

וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרְכֵהוּ יְ-הֹ-וָ-ה(בראשית כו,יב)

וַיֵּרָא אֱ-לֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ(בראשית לה,ט)

ב.מצד שנ בא ללמד על עוצמת ברכת הכהנים שהיא שקולה כנגד הברכה של 3 עמודי העולם- שלשת האבות

(ענ"ד)

3.ברכת הכהנים- דווקא הכהנים מתאימים לברך כי להם יש אינטרס שאכן יתברכו ב"י בנכסים ויקבלו מהם מתנות כהונה:

‏דבר אל אהרן... כה תברכו את בני ישראל - מדוע דוקא הכהנים נבחרו לתפקיד זה, לברך את ‏בני ישראל.
‏‏המהרש"א (סוטה לח:) מבאר הלשון שטבעו חכמים "לברך ... באהבה", כי היות שברכת המברך ‏חלה כפי כוונת המברך, ראוי אפוא שתהא הברכה בעין טובה ורצון הלב. נמצאנו למדים, שסגולת ‏הברכה תלויה ברצונו השלם של המברך בהצלחתו של המבורך. מעתה כיון שלא כל אדם זוכה ‏למלה זו, להיות אוהב כל אחד מישראל מעומק הלב, לכך בחר הקדוש ברוך הוא בכהנים, אשר הם ‎ודאי מעונינים בהצלחתם המלאה של כל ישראל. כי הרי מקור פרנסתם במתנות כהונה מיד בני ‏ישראל, וככל שתחול יותר ברכה בקרב ישראל כך תגדל התרומה ושאר המתנות לכהנים. לפיכך ‏מובטחים אנו שברכתם תצא מעומק הלב, וסופה שתתקיים.

(בית אהרון, רבי אהרון וולקין מפינסק)

---

חלק ב: הקשר הפנימי בין נושאי פרשת נשא (ציר הטהרה והקדושה)

0.כדי שה' יתהלך בקרבנו, כדי שעמוד הענן והאש ילכו לפנינו וכדי שארון הברית יסע לפנינו- יש צורך בתנאים מקדימים:

וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם:(ויקרא כו,יב)

וַי-הֹ-וָ-ה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה: {כב} לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם (שמות יג כא-כב)

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ( במדבר ב,ב)
וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת, כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם (בדמבר ב,יז)
וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה י-ה-ו-ה אֶת מֹשֶׁה, כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ אִישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָיו עַל בֵּית אֲבֹתָיו.( במדבר ב,לד)
וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית י-ה-ו-ה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה (בדמבר י,לג)

1. ניקוי המחנה ע"י שילוח כל הטמאים ממנו- בין אדם לעצמו:

הפרשה פותחת בארגון הלויים ואז עוברת מיד לשילוח הטמאים. כדי שהשכינה תשכון במחנה, יש קודם כל להוציא את הטומאה הפיזית והרוחנית הקיצונית החוצה.

2. טהרת מערכות היחסים (המעגל החברתי והמשפחתי)- בין אדם לחברו

לאחר שהמחנה הפיזי נקי, התורה עוברת לטהר את מערכות היחסים בין אדם לחברו ובין איש לאשתו:

• גזל הגר: מתקן את העוול הכלכלי והחברתי (בין אדם לחברו). חברה שיש בה גזל ושבועות שקר אינה ראויה לשכינה.

• סוטה: מתקנת את המשבר העמוק ביותר בתא המשפחתי – חוסר האמון והקנאה בין איש לאשתו. חז"ל לימדו שאיש ואשה שזכו – שכינה ביניהם. פרשת סוטה באה להחזיר את השלום והאמון לבית, או לברר את האמת.

3. התרוממות לקדושה וברכה (המעגל הרוחני)- בין אדם למקום

ברגע שהחברה והמשפחה מטוהרות, ניתן לעלות בקודש:

• הנזיר שואף לקדושה אישית גבוהה יותר מזו שנולדו אליה- להיות מעין כהן לזמן מה עף אף שלא נולד ככהן

• ברכת הכוהנים מעבירה את השפע האלוהי מה' דרך הכהנים אל העם:

• קורבנות הנשיאים חותמים את התהליך בנדבה מרצון של המנהיגים, המביאה בסופו של דבר לשיא: משה שומע את קול ה' מדבר אליו מן המשכן. השכינה סוף סוף שורה בפועל:

חלק ג: הקשר בין פרשת נשא לפרשת במדבר (גוף ונשמה)

הקשר בין שתי הפרשות הוא קשר של הרחבה, השלמה ויציקת תוכן רוחני. אם נמשיל את עם ישראל לאדם, פרשת במדבר בונה את ה"גוף", ופרשת נשא מכניסה בו את ה"נשמה".

הנושא בפרשת במדבר	כיצד הוא מורחב ומושלם בפרשת נשא?	מהות הקשר הרעיוני
מפקד השבטים ומפקד קהת	מפקד גרשון ומררי וסיום תפקידי הלויים	השלמה מבנית: נשא ממשיכה בדיוק באותו פסוק ובאותו עניין שבו עצרה פרשת במדבר, ומסיימת את הגדרת תפקידי המשא של המשכן.
סדר חניית הדגלים סביב המשכן	שילוח טמאים מן המחנה	מגיאומטריה לקדושה: בבמדבר נקבעים הגבולות הפיזיים של המחנות. בנשא נקבעים דיני הטהרה של אותם מחנות בדיוק (מחוץ למחנה שכינה, לויה וישראל).
מעמד הכהונה והלוויה המולדת	פרשת נזיר (קדושה מבחירה)	איזון מעמדות: במדבר יוצרת מבנה היררכי קשיח לפי ייחוס גנטי. נשא באה ומאזנת – כל אדם, מכל שבט, יכול לבחור להיות קדוש כמו כהן באמצעות נזירות.
חלוקת השבטים ל-4 דגלים נפרדים	קורבנות הנשיאים המוצגים בשוויון מלא	מפיצול לאחדות: פרשת במדבר מדגישה את השוני והתפקיד של כל דגל. נשא מציגה את נשיאי הדגלים הללו מקריבים קורבן זהה לחלוטין, כדי להראות שלמרות ההבדלים הפיזיים, כולם שותפים שווים בלב המשכן.

לסיכום: פרשת במדבר הקימה את המבנה, את המסגרת הלאומית והלוגיסטית של מחנה ישראל במדבר. פרשת נשא לקחה את המסגרת הזו ויצקה לתוכה את התנאים המוסריים, המשפחתיים והרוחניים הנדרשים כדי שהמבנה הזה לא יהיה רק מחנה צבאי מתוחכם, אלא מקום משכן ראוי לשכינה האלוהית.

סיום: הדרכים להשראת שכינה במחנה- ולבניית בית המקדש השלישי במהרה בימנו אמן

ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי

אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא

ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א''ל לאימת אתי מר א''ל היום אתא לגבי אליהו א''ל מאי אמר לך א''ל שלום עליך בר ליואי א''ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א''ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א''ל הכי אמר לך {תהילים צה-ז} היום אם בקולו תשמעו (סנהדרין צח, ע"א)

וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו (במדבר ז,פט)

1.הוקרה: הכרה והוקרה של הנושאים בנטל (נושאי המשכן אז וחיילי צה"ל וכוחות הבטחון וההצלה כיום)

2.דחיקה: שילוח ודחיקת  הגורמים המתססים לשוליים בצורה מכבדת אך נחושה

3.מאבק: מלחמה בשחיתות ובפשיעה

4.מימון: סבסוד ותקצוב העוסקים בקודש

5.אמון: שמירה על חיי המשפחה המתוקנים ועל האמון ההדדי בין אדם לזולתו

6.הזדמנות: נתינת הזדמנות שווה לפריפריה: לעלות בקודש גם למי שאין לו את הייחוס מראש

7.ברכה:ברכת ה' על כל צעד ושעל דרך הכהנים

8.אחדות: בין כל שבטי, גווני, מגזרי, עדות וחלקי העם

---