בין פרשת בהעלותך לפרשת שלח לך : הנסיון הסודי של משה
פתיחה: מה פשר פעולותיו של משה?
1.מדוע שלח כ"כ הרבה אנשים?
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו...(במדבר יג,ב)
2.מדוע לא שלח אנשי "מוסד"?
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְ-הֹ-וָ-ה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה(שם,שם,ג)
3.האמנם משה שולח אנשים לאמת את הבטחת ה'?
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה (שם,שם,יט)
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו...(במדבר יג,ב)
2.מדוע לא שלח אנשי "מוסד"?
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְ-הֹ-וָ-ה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה(שם,שם,ג)
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה (שם,שם,יט)
4.מדוע ברך משה רק את יהושע ולא למשל את כלב ?
ויקרא משה להושע וגו'. התפלל עליו, י-ה יושיעך מעצת מרגלים (במ"ר טז, ט. יח, כא):(רש"י,שם)
חלק א: הסימנים הראשונים לנפילה -חטא המתאוננים וחטא המתאווים:
1.שורש הדברים כבר בחטא המתאוננים- ומשה מבין שצריך לברר האם הבעיה היא באמת בקצינים,בערב רב או שזו תופעה רחבה יותר:
1.שורש הדברים כבר בחטא המתאוננים- ומשה מבין שצריך לברר האם הבעיה היא באמת בקצינים,בערב רב או שזו תופעה רחבה יותר:
וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה וַיִּשְׁמַע יְ-הֹ-וָ-ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהֹוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה (במדבר יא,א)
כמתאוננים - פירוש כאוננים לשון אנינות. שהתאבלו על שהקב"ה רצה להכניסם לארץ מהרה . כדפרש רש"י לעיל בסמוך ודאגו ממלחמות כי קטני אמונה וקצרי רוח היו (פענח רזא,שם)
{רבי יצחק בן יהודה הלוי היה פרשן מקרא ובעל תוספות צרפתי. חי בשאנץ, כנראה, במחצית השנייה של המאה ה-13.}
בקצה המחנה. במוקצין שבהם לשפלות, אלו ערב רב, רבי שמעון בן מנסיא אומר בקצינים שבהם ובגדולים (רש"י,שם)
וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ:(במדבר יא,טז)
אספה לי. הרי תשובה לתלונתך (ו) שאמרת לא אוכל אנכי לבדי, והזקנים הראשונים היכן היו, והלא אף במצרים ישבו עמהם, שנאמר לך ואספת את זקני ישראל (שמות ג, טז), אלא באש תבערה מתו, וראוים היו מסיני לכך, דכתיב ויחזו את האלהים (שמות כד, יא), שנהגו קלות ראש, כנושך פתו ומדבר בפני (ז) המלך, וזהו ויאכלו וישתו, ולא רצה הקב"ה ליתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן
(רש"י,שם)
2.חטא המתאווים לבשר מתרחש דווקא עם הקירבה לא"י- ארץ בה יש חיבור בין קודש לחול ובין שמים לארץ ולכן רצו אחיזה גם בבשר:
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר (שם,שם,ד)
(רש"י,שם)
2.חטא המתאווים לבשר מתרחש דווקא עם הקירבה לא"י- ארץ בה יש חיבור בין קודש לחול ובין שמים לארץ ולכן רצו אחיזה גם בבשר:
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר (שם,שם,ד)
והנה ישראל סברו שתיכף יכנסו לארץ במסע הראשון, כמ"ש מרע"ה (י' כ"ט) נוסעים אנחנו אל המקום וגו', היו יראים מהשינוי הפתאומי, היינו מאכילת המן לאכילת תבואת הארץ, ע"כ בקשו מאכל בשר צירוף להמן, וזה שהתרעמו בלתי אל המן עינינו, לא כמו שכתוב להלן (כ"א ה') ונפשנו קצה בלחם הקלוקל שמאסו במן, וכאן נאמר רק שלא רצו במן לבדו ( שם משמואל - פרשת בהעלותך - שנת תרע"ב )
3.משה מבין שיש פה רמז למציאות שעליו לברר- מדוע נתנבאו כך אלדד ומידד?
וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה: וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם (במדבר יא, כז-כח)
כלאם. הטל עליהם צרכי צבור והם (ש) כלים מאליהם (סנהדרין יז). דבר אחר תנם אל בית הכלא (ספרי צו), לפי (ת) שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ: (רש"י,שם)
4.הבלאגן והבהילות מעידים על הפאניקה ועל כוונת העם שלא להיכנס לארץ:
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: (דברים א,כב)
ותקרבון אלי כלכם. בערבוביא, ולהלן הוא אומר ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו וגו' (דברים ה, כ.), אותה קריבה היתה הוגנת, ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם, וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם, אבל כאן, ותקרבון אלי כולכם, בערבוביא, ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפין את הראשים:(רש"י,שם)
5.מסקנה: הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה - לכם - האם דור המדבר ראוי לא"י או לא:
מטרת שליחת הנציגים לא היתה לבדוק אם הארץ מתאימה לבני ישראל אלא האם בני ישראל וההנהגה שלהם מתאימים לארץ.
משהתברר שלא, התוצאה(ולא העונש) היתה הישארות במדבר עד שיתחלף הדור ,דור העבדים המבקש לחזור מצריימה ויוולד דור חדש אשר "לא ידע את פרעה" והא אשר יוכל להיכנס אל הארץ ולכבוש אותה.
(ענ"ד)
6.לכן משה שלח אותם למסע של 40 יום כדי אולי להצליח להטמיע בהם שינוי ולידה מחדש של התפיסה כלפי מארץ ישראל כפי שהמס' 40 מבטא שינוי:
וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם(במדבר יג,כה)
חלק ב- נסיון ה"מרגלים":
1.משה רבנו לא שלח "מרגלים" :
א.חטא הנציגים היה שנהגו כמרגלים ולכן נקרא חטא- (על שום שנהגו כ-) מרגלים:
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן... (במדבר יד,ב)
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ...(דברים א,כב)
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ:(דברים א,כד)
ב.כשמשה או יהושע רוצים לשלוח מרגלים הדברים נאמרים במפורש:
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר שָׁם (במדבר כא,לב)
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה(יהושע ב,א)
ג.לתור- לחפש את הטוב, לרגל- לחפש את הרע:
לתור את הארץ. יש הבדל בין תר למרגל לרשד"ל, האיש אשר יתור הוא מבקש הטוב, לתור להם מנוחה, לתור לכם מקום לחנותכם, אל ארץ אשר תרתי להם, וכן ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לרדוף אחרי התענוגים; ובהפך המרגל יבקש את הרע, כמו מרגלים אתם, לראות את ערות הארץ באתם{בראשית מב,ט}, וכן {וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן לְחָנוּן הַמְכַבֵּד דָּוִיד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים} הלא בעבור לחקור ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך (דברי הימים א יט ג) , וכן וירגל בעבדך אל אדוני המלך{
שמואל ב יט כח} , לא רגל על לשונו { תהילים טו,ג), כולם ענינם גלוי הגנות והרע...(הכתב והקבלה על במדבר פרק יג פסוק טו )
ד.לתור, לחפור ולרגל- כוונת ה', ב"י והמרגלים:
ויתורו את ארץ כנען, מצינו ג' לשונות בענין זה ויתורו, ויחפרו, וירגלו, כי ישראל אמרו (דברים א.כב) נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ, והקב"ה אמר ויתורו את ארץ כנען. ובמרגלים כתיב (שם א.כד) וירגלו אותה, לפי שג' דעות היו באותה עצה כי הקב"ה אמר ויתורו, שיש במשמעתו גם לשון יתרון כי רצה הקב"ה להראות להם יתרון הארץ על כל הארצות כמ"ש (שמות ג.ח) ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה. וטובה זו היא הטובה הרוחנית מצד היותה אוירא דמחכים (ב"ב קנח:) כי זה הכנה אל האדם לבא על ידו לכלל הטובה האמיתית כי אין לאדם יתרון תחת השמש זולתו ויתרון ארץ זה בכל היא (קהלת ה.ח).
אבל ישראל רוח אחרת היתה עמהם כי תמיד היו מבקשים תואנה לשוב מצרימה וע"כ אמרו ויחפרו, שיש במשמעתו לשון חרפה כי ערות הארץ רצו לראות כדי שיהיה להם מקום ללון ולומר נתנה ראש ונשובה מצרימה. אבל מ"מ לא בקשו שיוציאו מלבם דבה שקרית.
והמרגלים השחיתו התעיבו יותר ממה שבקשו מהם והוציאו מלבם מלין שקרים כדרך כל הולך רכיל המפליג כל דבר להגיד יותר ממה שראה לכך נאמר וירגלו אותה. כי רגל לשון רכיל כמו שפירש"י על פסוק לא תלך רכיל (ויקרא יט.טז).(כלי יקר,שם)
2.יש חשיבות של נציג אחד מכל שבט, סה"כ 12 נציגים : הסכמה קואליציונית
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: (במדבר יג,ב)
ומה שהיו המרגלים שנים עשר ודי שיהיו שנים או שלושה כענין שנאמר ביהושע (ב, א) שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, לפי שרצה הקב"ה שתהיה השליחות הזאת בהסכמת כל שבטי ישראל, איש אחד מכל שבט ושבט כדי שאם יצליחו בשליחותן יהיו כל ישראל שותפין בזכות ואם לא יצליחו יהיו כולן שותפין בעונש כמו שאירע בהם:
(רבנו בחיי ,שם)
3.משה שלח דווקא אנשים משדרת ההנהגה העממית:
א.אנשים חשובים:
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְ-הֹ-וָ-ה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה
כֻּלָּם אֲנָשִׁים.כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו (רש"י,שם)
ב.שרי חמישים: ראשי בני ישראל המה. המה עולה נ' מלמד שהיו שרי נו''ן: (בעל הטורים,שם)
ג.הנציגים היו השתקפות אותנטית ועממית של בני שבטם:
לא היו אלה נשיאי מטות אבותם שנקראו לעיל....אלא כל אחד מהם היה נשיא בהם.הם היו בהם- לא בראש השבטים אלא בתוך העם אך באופיים ובכשרונם הם היו נישאים מעל ההמון בחינת "נשיא בהם" (רש"ר הירש,שם)
4.לכל אחד מהנציגים היתה האפשרות לבחור ולתור בבחירה חופשית את מסקנת שליחותו:
שתים עשרה פעמים מופיע בו בשורש תו"ר כמספר הנשיאים הנשלחים לתור את הארץ.הן המספר השמשמעותי של הופעותיו,הן פיזורו השווה על כל הסיפור והן נדירותו במקרא מעידות על כך ששורש זה מהווה מילה מנחה בסיפורנו (עיונים בפרשת השבוע, סדרה ראשונה, הרב אלחנן סמט)
2.יש חשיבות של נציג אחד מכל שבט, סה"כ 12 נציגים : הסכמה קואליציונית
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: (במדבר יג,ב)
ומה שהיו המרגלים שנים עשר ודי שיהיו שנים או שלושה כענין שנאמר ביהושע (ב, א) שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, לפי שרצה הקב"ה שתהיה השליחות הזאת בהסכמת כל שבטי ישראל, איש אחד מכל שבט ושבט כדי שאם יצליחו בשליחותן יהיו כל ישראל שותפין בזכות ואם לא יצליחו יהיו כולן שותפין בעונש כמו שאירע בהם:
(רבנו בחיי ,שם)
3.משה שלח דווקא אנשים משדרת ההנהגה העממית:
א.אנשים חשובים:
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְ-הֹ-וָ-ה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה
כֻּלָּם אֲנָשִׁים.כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו (רש"י,שם)
ב.שרי חמישים: ראשי בני ישראל המה. המה עולה נ' מלמד שהיו שרי נו''ן: (בעל הטורים,שם)
ג.הנציגים היו השתקפות אותנטית ועממית של בני שבטם:
לא היו אלה נשיאי מטות אבותם שנקראו לעיל....אלא כל אחד מהם היה נשיא בהם.הם היו בהם- לא בראש השבטים אלא בתוך העם אך באופיים ובכשרונם הם היו נישאים מעל ההמון בחינת "נשיא בהם" (רש"ר הירש,שם)
4.לכל אחד מהנציגים היתה האפשרות לבחור ולתור בבחירה חופשית את מסקנת שליחותו:
שתים עשרה פעמים מופיע בו בשורש תו"ר כמספר הנשיאים הנשלחים לתור את הארץ.הן המספר השמשמעותי של הופעותיו,הן פיזורו השווה על כל הסיפור והן נדירותו במקרא מעידות על כך ששורש זה מהווה מילה מנחה בסיפורנו (עיונים בפרשת השבוע, סדרה ראשונה, הרב אלחנן סמט)
5.משה רבנו מבין שעליו לבחון את התאמת העם לארץ ולכן ביקש נציג מכל שבט:
א.משה מודע לסכנה שבנסיון:
שלח לך. לדעתך (סוטה לד:), אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח, לפי שבאו ישראל ואמרו נשלחה אנשים לפנינו (דברים א, כב), כמה שנאמר ותקרבון אלי כלכם וגו' (שם), ומשה נמלך בשכינה, אמר, אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר אעלה אתכם מעני מצרים וגו' (שמות ג, יז), חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים, למען לא יירשוה (במ"ר טז, ז-ח) (רש"י,שם)
ב.משה מנסה עד לרגע האחרון בהתחכמות למנוע את הנסיון:
וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט (דברים א,כג)
וייטב בעיני הדבר. בעיני ולא בעיני המקום, ואם בעיני משה היה טוב למה אמרה בתוכחות, משל לאדם שאומר לחבירו מכור לי חמורך זה, אמר לו הן, נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן, בהרים וגבעות, אמר לו הן, כיון שראה שאין מעכבו כלום, אמר הלוקח בלבו, בטוח הוא זה שלא אמצא בו מום, מיד אמר לו טול מעותיך ואיני מנסהו מעתה, אף אני הודיתי לדבריכם, שמא תחזרו בכם כשתראו איני מעכב, ואתם לא חזרתם בכם (רש"י,שם)
ג.משלא הצליח למנוע הוא מלווה אותם לדרכם ומקווה בסתר ליבו שדעתם תתהפך לטובה:
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהֹוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה(במדבר יג,ג)
אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ(במדבר יג,טז)
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר:(במדר יג,יז)
וישלח אותם וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר כן אחר שכבר זכר השליחות ב' פעמים וישלח אותם וגו', אשר שלח משה, ואולי שיודיע הכתוב שעשה להם לויה, ונתן הכתוב טעם הלויה ואמר לתור וגו' שהוצרכו לשמירה לפי שהלכו לדרך סכנה. עוד ירצה שנתכוין בלויה לדרך אשר יתורו שכן משפט הלויה:
(אור החיים, שם)
6.מדוע דווקא יהושע ולא נניח כלב מקבל חיזוק חיצוני בשמו?
כוון שראה משה שנתכעס יהושע על אלדד ומידד בהתנבאם: ''משה מת יהושע מכניס'' - הבין מה גדולה מידת עניוותו, שאיננו רוצה להיות מנהיג ובורח הוא מן הכבוד. לפיכך חושש היה משה, שמא בגלל דבר זה כשלעצמו יסכים יהושע לעצת המרגלים, למען ישארו ישראל במדבר תחת הנהגתו של משה ולא יכנסו לארץ-ישראל מקום שם יהא עליו להיות למנהיג - ועל-כן התפלל עליו שינצל מעצת המרגלים. טבעו של עניו הוא, שלא להיות תקיף בדעתו ותמיד מבטל הוא את דעתו מפני דעת הזולת. המרגלים הרי היו נשיאים של שבטים ואנשי-שם, היה משה חושש איפוא שמא יבטל יהושע את דעתו מפני דעתם מחמת עניוותו, כל-כן התפלל עליו: ''יה יושיעך מעצת מרגלים''
(מתוך עלון תורה דבר רחבות- https://www.dat-rehovot.co.il/parasha-47)
7.המרגלים הצהירו על חוסר התאמתם ביכולת התבוננות משני צידי המתרס- מצידם ומצד יושבי הארץ:
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם:
8.מסקנת המרגלים מוכיחה את אשר הבין משה- בני ישראל לא מתאימים עדיין לארץ ישראל:
אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם (שם,יג,כח)
9.משה נופל על פניו כי מבין שחששו וחשדו בדבר מוכנות העם להיכנס לארץ היה נכון:
וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יד,ה)
10.משה ביצע 2 נסיונות- נסיון העם ונסיון המרגלים:
א.נסיון העם- האם ראוי לא"י או לא:
יותר קל להוציא את היהודים מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודים (דוד בן גוריון)
ב.נסיון המרגלים- האם ראויים להיות המנהיגים בכניסה לארץ או לא:
המרגלים חששו לאבדם מנהיגותם- בהפוך על הפוך ממה שהיה קורה אילו לא מעלו בתפקידם:
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ', כֻּלָּם אֲנָשִׁים. כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֲבָל הֵם לָקְחוּ לְעַצְמָם עֵצָה רָעָה. מַדּוּעַ נָטְלוּ עֵצָה זוֹ? אֶלָּא אָמְרוּ, אִם יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ - יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ מִלִּהְיוֹת רָאשִׁים, וִימַנֶּה מֹשֶׁה רָאשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי אָנוּ זָכִינוּ בַמִּדְבָּר לִהְיוֹת רָאשִׁים, אֲבָל בָּאָרֶץ לֹא נִזְכֶּה. וְעַל שֶׁלָּקְחוּ עֵצָה רָעָה לְעַצְמָם, מֵתוּ הֵם וְכָל אוֹתָם שֶׁלָּקְחוּ דִבְרֵיהֶם (זוהר, קנח, ע"ב)
11.בכל מקרה היה צריך להיעשות -בשלב כלשהו -מהלך של ראיית הארץ- שכן יש פה בחיבור אל הארץ מעשה של קידושין:
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם:
8.מסקנת המרגלים מוכיחה את אשר הבין משה- בני ישראל לא מתאימים עדיין לארץ ישראל:
אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם (שם,יג,כח)
9.משה נופל על פניו כי מבין שחששו וחשדו בדבר מוכנות העם להיכנס לארץ היה נכון:
וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יד,ה)
10.משה ביצע 2 נסיונות- נסיון העם ונסיון המרגלים:
א.נסיון העם- האם ראוי לא"י או לא:
יותר קל להוציא את היהודים מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודים (דוד בן גוריון)
ב.נסיון המרגלים- האם ראויים להיות המנהיגים בכניסה לארץ או לא:
המרגלים חששו לאבדם מנהיגותם- בהפוך על הפוך ממה שהיה קורה אילו לא מעלו בתפקידם:
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ', כֻּלָּם אֲנָשִׁים. כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֲבָל הֵם לָקְחוּ לְעַצְמָם עֵצָה רָעָה. מַדּוּעַ נָטְלוּ עֵצָה זוֹ? אֶלָּא אָמְרוּ, אִם יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ - יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ מִלִּהְיוֹת רָאשִׁים, וִימַנֶּה מֹשֶׁה רָאשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי אָנוּ זָכִינוּ בַמִּדְבָּר לִהְיוֹת רָאשִׁים, אֲבָל בָּאָרֶץ לֹא נִזְכֶּה. וְעַל שֶׁלָּקְחוּ עֵצָה רָעָה לְעַצְמָם, מֵתוּ הֵם וְכָל אוֹתָם שֶׁלָּקְחוּ דִבְרֵיהֶם (זוהר, קנח, ע"ב)
11.בכל מקרה היה צריך להיעשות -בשלב כלשהו -מהלך של ראיית הארץ- שכן יש פה בחיבור אל הארץ מעשה של קידושין:
א.אל יקדש בטרם יראה:
דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו (קידושין, מא, ע"א)
ב.הלשון של משה הוא ליקוחין(כי יקח איש יאשה) אבל המרגלים נקטו בגט כריתות(ויכרתו משם זמורה):
ובהקשר זה של איבחון הלשונות, שמעתי פעם (ואינני זוכר בשם מי) שמשה דיבר עם המרגלים לשון ליקוחין: "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ", שהיא לשון נישואין: "כי יקח איש אשה", אך המרגלים נקטו במעשה לשון כריתה: "ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד", דהיינו לשון גירושין: "וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתה".
(ממדבר מתנה,דורון נר צבי, ספר במדבר ע"מ )
12.מילת המפתח במסר הגלוי/סמוי של משה לאמרגלים- להתחזק כדי להדוף את רוח הנכאים שמשה זיהה שיש בעם לקראת הכניסה לארץ:
וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים:: (במדבר יג,כ)
13.למרות הכל- ההצלחה החלקית בנסיונו של משה-
א.מבין המרגלים- השניים היחידים שעמדו במבחנו של משה-
א.מבין המרגלים- השניים היחידים שעמדו במבחנו של משה-
יהושע וכלב הם אשר יכנסו לארץ- משיח בן דוד(יהודה) ומשיח בן יוסף(אפרים):
לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: ... לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:(במדבר יג,ו-ח)
ב.שבט לוי לא חטא בחטא המרגלים:
אמר רב המנונא לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי דכתיב {במדבר יד-כט} במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה מי שפקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים(בבא בתרא קכ"א ע"ב)
ג.הנשים לא חטאו בחטא המרגלים:
ובאלה לא היה איש וגו'. אבל על הנשים (ל) לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ, האנשים אומרים נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד, ד), והנשים אומרות תנה לנו אחוזה. לכך נסמכה פרשת (מ) בנות צלפחד לכאן: (רש"י,שם)
ד.אלדד ומידד לא חטאו בחטא המרגלים ונכנסו לארץ:
הַזְּקֵנִים לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, אֲבָל אֶלְדָד וּמֵידָד, אֶלְדָד הוּא (במדבר לד, כא): אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן, וּמֵידָד זֶה (במדבר לד, כד): קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן
(בדמבר רבה טו,יט)
סיום- התסביך של עם ישראל וארץ ישראל :
1.ב"י לא עמדו בנסיון ולכן במקום להחליפם, ממתינים לפירות החדשים בעץ האומה (בניהם) שיצמחו. המהלך של פרשת בשלח לא צלח :
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה (שמות יג,יז)
2.גם אחרי הצהרת כורש שהיתה אמורה לסיים את הגלות- לא הזדרזו לעלות:
המגילה רומזת איפוא שהיהודים בפרס החליפו את ירושלים הבירה בשושן הבירה, המירו את הקב"ה באחשוורוש והעדיפו את חצרות המלך על חצרות בית ה'.חטאם של ישראל באותו הדור היה השארותם בגלות תוך החמצת ההזדמנות ההסטורית של הצהרת כורש. בפרפרזה על דברי המן ניתן לומר שעוונם של היהודים היה בכך שנותרו "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" ולא עלו לארץ ישראל (מאמר פורים וירושלים מאת הרב מנחם ליבטג, פורים באר מרים ע"מ 88-89)
3.נקודה אופטימית- הציונות (בסוף גלות בית שני) בכלל וחזון הרב קוק בפרט:
בשנת תרפ"ד כשחלה האדמו"ר מדרוהוביטש ר' חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל, בא מרן הרב קוק זצ"ל לבקרו. פתח הרבי ואמר: החסידים שאלו אותי, מדוע אני מזרז לעלות מפולין לארץ ישראל, והלא יש כאן צרות שמכים יהודים? עניתי להם: בפולין מכים יהודים משום שהם שם יותר מדאי, ואילו בארץ ישראל מכים יהודים מפני שהם פה פחות מדאי.
נענה הרב ואמר: גם אותי שאלו שאלה זו, והשבתי שישנם שני מצבי חולי, מחלת התנוונות מחמת זקנה שכל אחד חושש מפניה, וחולי מחמת לידה שלמרות סכנתו הכל מעוניינים בו.
הצרות שבחוץ לארץ הן מחלות זקנה והתנוונות, ואילו הצרות שבארץ ישראל - חבלי לידה הם... (חיי הראיה ע' קצב).
1.ב"י לא עמדו בנסיון ולכן במקום להחליפם, ממתינים לפירות החדשים בעץ האומה (בניהם) שיצמחו. המהלך של פרשת בשלח לא צלח :
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱ-לֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה (שמות יג,יז)
2.גם אחרי הצהרת כורש שהיתה אמורה לסיים את הגלות- לא הזדרזו לעלות:
המגילה רומזת איפוא שהיהודים בפרס החליפו את ירושלים הבירה בשושן הבירה, המירו את הקב"ה באחשוורוש והעדיפו את חצרות המלך על חצרות בית ה'.חטאם של ישראל באותו הדור היה השארותם בגלות תוך החמצת ההזדמנות ההסטורית של הצהרת כורש. בפרפרזה על דברי המן ניתן לומר שעוונם של היהודים היה בכך שנותרו "עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" ולא עלו לארץ ישראל (מאמר פורים וירושלים מאת הרב מנחם ליבטג, פורים באר מרים ע"מ 88-89)
3.נקודה אופטימית- הציונות (בסוף גלות בית שני) בכלל וחזון הרב קוק בפרט:
בשנת תרפ"ד כשחלה האדמו"ר מדרוהוביטש ר' חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל, בא מרן הרב קוק זצ"ל לבקרו. פתח הרבי ואמר: החסידים שאלו אותי, מדוע אני מזרז לעלות מפולין לארץ ישראל, והלא יש כאן צרות שמכים יהודים? עניתי להם: בפולין מכים יהודים משום שהם שם יותר מדאי, ואילו בארץ ישראל מכים יהודים מפני שהם פה פחות מדאי.
נענה הרב ואמר: גם אותי שאלו שאלה זו, והשבתי שישנם שני מצבי חולי, מחלת התנוונות מחמת זקנה שכל אחד חושש מפניה, וחולי מחמת לידה שלמרות סכנתו הכל מעוניינים בו.
הצרות שבחוץ לארץ הן מחלות זקנה והתנוונות, ואילו הצרות שבארץ ישראל - חבלי לידה הם... (חיי הראיה ע' קצב).
4.התיקון השלם יהיה כאשר רוב עם ישראל על אדמתו כי אז דעת המרגלים תידחק סופית
(ענ"ד)
__________________________________________________________________________
https://gemini.google.com/app/40e939c998d3f698?hl=he
תגובות
הוסף רשומת תגובה